האוצר האבוד באיי המסתורין / פרק 8

אבא ואמא של טים הסתובבו בנמל נרגשים וחיפשו את מפקד המשטרה. למזלם, הם הבחינו באורות המהבהבים של ניידת המשטרה ופנו מיד לכיוונם. כשהגיעו, היו במקום שוטרים רבים, ומסביבם המולה רבה. כולם היו לחוצים ועצבניים. "הו, הנה אתם!" קרא לעברם מפקד המשטרה גבה הקומה. "חקרנו לפני שהגעתם כמה אנשים שהסתובבו בנמל בזמן האחרון. הם טוענים שהם ראו את הבן שלכם!!". "באמת?!" התרגשה האם. "אכן כן" הוא אמר קצרות. "באו אחרי בבקשה".

ההורים עקבו אחר המפקד, שהוביל אותם לחדר קטן בין חנויות הנמל. בחדר היה שולחן רחב ומאחוריו כיסא. המפקד התיישב בכיסאו, וביקש מהאב והאם הלחוצים לשבת בשני הכיסאות. האחרים שהוצבו בחדר. האב והאם נחפזו למלא את בקשתו. "אז ככה" התחיל המפקד בקול רציני. "אני ואנשיי, חקרנו אנשים רבים לגבי מקום הימצאו של טים. לבסוף, הגענו לנמל, ושם מצאנו קצה חוט. לפי דברי האנשים מהנמל, טים הסתובב בנמל לפני כמה ימים, והפליג עם איש מבוגר לעבר האוקיינוס. בנוסף, אחד הקפטנים מהאזור אמר שהוא שמע שהם הפליגו למקום בשם איי המסתורין." גמר המפקד לדבר, והביט בהורים ההמומים. שתיקה מתוחה השתררה בחדר. "לדעתי אנחנו צריכים להפליג אחרי טים" לחשה האם. "מה?1" זעק האב. "אין לנו כיצד לעשות את זה, ומי יודע מה אנחנו נפגוש בדרך. אנחנו לא נחזור משם!!". "אז מה אתה רוצה?! פשוט לחכות לו פה בחיבוק ידים?!" התפרצה האם. האב נבהל והשתתק. גם האם שתקה. "טוב" אמר מפקד המשטרה לבסוף. "אני שמח שהצלחתי לעזור לכם עד כה, אך מכאן ואלך תאלצו להמשיך לבד" הוא אמר וקם מכיסאו. "תודה רבה, עזרת לנו מאוד", אמר האב ולחץ את ידו של המפקד.  האם המשיכה לשתוק. המפקד יצא מהחדר, וההורים אחריו.

עד מהרה התפזרו האנשים מהמקום, ורק הבהובי הניידות באופק נראו כזכר לאירוע. "אני עדיין חושבת שאנחנו צריכים לחפש אחריו" התעקשה האם בדרכם חזרה הבייתה. האב לא ענה והמשיך לצעוד. כעבור זמן קצר הוא לחש "אולי את צודקת. אנחנו באמת צריכים לעשות משהו עם היעלמותו". אפשר להפליג אחריו, כמו שאמרתי מלכתחילה" ענתה האם. "כן, זה רעיון טוב" אמר האב וחדל לצעוד. עניו נצצו. "ואני מכיר משהו שיכול לעזור לנו בזה" האם הביטה בו במבט שואל, ואב בתגובה תפס את ידה וקרא "בואי אחרי". שני ההורים הדואגים לבנם, מיהרו כעת לעבר המפרץ העמוס ספינות ואוניות לרוב.