מה כל הרעש למעלה? בקע קולה של אימו מין המדרגות. "הכל בסדר, אני כבר יורד!" מיהר טים לענות. הוא החביא את המעטפה המסתורית מתחת לכריתו, וחזר לקומה התחתונה. במשך הארוחה טים היה שקוע במחשבות והרהורים בקשר למעטפה, ואפילו לא נגע באוכל. הוריו הביטו זה בזו בדאגה.
הערב ירד, וטים נשכב במיטתו מוקדם מהרגיל. "אני מקווה שהוא לא חולה" לחשה אימו של טים בדאגה אל האב. "אל דאגה אמא. אני רק רוצה לאסוף כוח למחר!" קרא טים מחדרו. האם נאנחה קלות והתיישבה על מיטתו של טים. "לילה טוב בן" אמרה ויצאה מהחדר.
אמצע הלילה. השעה הייתה חצות. טים ניגש לכריתו, הוציא את המעטפה והביט סביבו. הבית היה שקט וחשוך. הוא התיישב במיטתו וקירב את המעטפה אל עיניו, וכשעשה זאת גלויה מקומטת החליקה מפתח המעטפה. טים הרים את הגלויה בידיים רועדות ואט אט קרא את הכתוב:
טים קיפל את הגלויה והניח אותה מתחת לכריתו. הוא פשפש במעטפה הישנה, ואכן הייתה שם מפה.טים התכסה בשמיכה, ובעודו נסער ומהרהר על הגלויה המוזרה, הוא שקע בשינה עמוקה.